הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
skip to main |
skip to sidebar
מקורות ותודות
ארכיון הבלוג
אודותיי
- דורין גסרי
- שמי דורין, אני בת 12 וחצי מהרצליה, אני לומדת בכיתה ז- כיתת תאטרון, אני אוהבת שירה, תאטרון,חיות וכל מה שקשור לאומנות. הרצל עליו אני עושה את העבודה הוא אח של אמי סימה היא האחות הכי קטנה במשפחתם.
תמונה שלי ושל אחיותי-מימין:נטע,אני (דורין) ויסמין
אודות משפחתי מצד אמי
אודות המשפחה מצד אמא:
מוצא שם משפחתה הוא משירז-איראן.
שם משפחתה המקורי היה כהן-אור (שם יהודי).
אחיה החליף את שם משפחה זה לנוזר שפירושו זהב חדש,טהור , עקב עבודתו כרופא בבית חולים מוסלמי (מטעמי אנטישמיות).
הרצל החליף את שם משפחתו שוב מנוזר לנווה לאחר נישואיו משום שאת שם המשפחה נוזר היה קשה לבטא.
אמי הינה בת הזקונים במשפחתה וכך גם אמה,סבתי.
לכן לא זכתה אמי לראות את סביה וסבותיה משני הצדדים.ושמעה עליהם רק מסיפורים.
לכן אמי אינה זוכרת דורות רבים לפניה.
ראשית נלך 4 דורות אחורה:
משפחת כהן חליפה:
סבתא רבה שלי מרים וסבא רבא שלי בחשי הולידו 4 ילדים, שני בנים, ושתי בנות.
הראשון נולד אגאג'ן, השני נולד עזיז (פירוש שמו בעברית:יקר), השלישית נולדה מונס (פירוש שמה בעברית: אשת סודות)והרביעית,האחרונה נולדה סבתי אושרת.
סבא רבא שלי וכל אחיי סבתי היו נגנים.
כל אחיי סבתי עלו ארצה בשנות ה-60, לכן אמי לא זכתה לראותם עד הגעתה בגיל 11 בתור תיירת לארץ עם אביה ואמה.
משפחת כהן-אור:
סבא שגיא (יצחק) נולד לסבתא רבא קשבר ולסבא רבא משה.
היו לו 3 אחים ואחות:
ראשון נולד אברהם , שני נולד סבי יצחק (שגיא), השלישי נולד יעקוב (עזיז), הרביעית נולדה חתונג'ן, והחמישי,האחרון נולדה משללה. אשתו של משללה היא היחידה מכל האחים ובני זוגם אשר עדיין בחיים.
גם כל אחיי סבי עלו לארץ בין שנות ה-60 לשנות ה-70.
סבי וסבתי היו בני דודים, אמהותיהם היו אחיות.
עקב כך שסבתא רבא מצד סבתא הייתה עיוורת מגיל צעיר, סבתא רבא וסבא רבא מצד סבא גדלו אותה.
כך מגיל צעיר הו סבי וסבתי מיועדים להינשא, סבא וסבתא נישאו כאשר סבתא הייתה צעירה מאוד- בגיל 13. את מתנת האירוסין הראשונה שסבתי קיבלה מסבי (כאשר הייתה בת 9) הייתה בובה.
את בנם הבכור ילדה סבתי כאשר הייתה בת 14 בסה"כ ואחריו, במשך השנים נולדו להם עוד 4 בנים ו4 בנות. המפוזרים כרגע בכל רחבי העולם.
הם חיו יחד 45 שנות כבוד ואהבה רבה.
אמי מספרת שזכור לה שתמיד סבי היה מכנה את סבתי כ"המלכה שלי".
סבא נפטר בגיל 61 , כאשר סבתי הייתה בת 53, ואת שארית חייה, כ-33 שנה נשארה אוהבת נאמנה ועם זיכרונות בלבד, היא המשיכה לגדל במסירות רבה את ילדיהם, נכדיהם, ונניהם עד שנפטרה, במרץ השנה, היא השאירה אחריה 8 ילדים, 19 נכדים ו-11 נינים שבעזרת השם ימשיכו להתרבות עם השנים, בנוסף השאירה אחריה הרבה זיכרונות טובים וגעגועים אין סוף.
אמי מספרת שבזכות היותה בת הזקונים ולפניה היו הרבה אחים, זכתה אמי להמון עזרה מצד אחיה כמו שהוריה נתנו לה- אמי אומרת שהיו לה מעיין כמה אמהות ואבות.
למרות שאין אנו משפחה דתית כל ערב שיש וערבי החגים היו סועדים כ המשפחה הגדולה והמורחבת כולל בני הזוג ומברכים בבית אביה.את מנהג זה אנו עושים עד היום.
מוצא שם משפחתה הוא משירז-איראן.
שם משפחתה המקורי היה כהן-אור (שם יהודי).
אחיה החליף את שם משפחה זה לנוזר שפירושו זהב חדש,טהור , עקב עבודתו כרופא בבית חולים מוסלמי (מטעמי אנטישמיות).
הרצל החליף את שם משפחתו שוב מנוזר לנווה לאחר נישואיו משום שאת שם המשפחה נוזר היה קשה לבטא.
אמי הינה בת הזקונים במשפחתה וכך גם אמה,סבתי.
לכן לא זכתה אמי לראות את סביה וסבותיה משני הצדדים.ושמעה עליהם רק מסיפורים.
לכן אמי אינה זוכרת דורות רבים לפניה.
ראשית נלך 4 דורות אחורה:
משפחת כהן חליפה:
סבתא רבה שלי מרים וסבא רבא שלי בחשי הולידו 4 ילדים, שני בנים, ושתי בנות.
הראשון נולד אגאג'ן, השני נולד עזיז (פירוש שמו בעברית:יקר), השלישית נולדה מונס (פירוש שמה בעברית: אשת סודות)והרביעית,האחרונה נולדה סבתי אושרת.
סבא רבא שלי וכל אחיי סבתי היו נגנים.
כל אחיי סבתי עלו ארצה בשנות ה-60, לכן אמי לא זכתה לראותם עד הגעתה בגיל 11 בתור תיירת לארץ עם אביה ואמה.
משפחת כהן-אור:
סבא שגיא (יצחק) נולד לסבתא רבא קשבר ולסבא רבא משה.
היו לו 3 אחים ואחות:
ראשון נולד אברהם , שני נולד סבי יצחק (שגיא), השלישי נולד יעקוב (עזיז), הרביעית נולדה חתונג'ן, והחמישי,האחרון נולדה משללה. אשתו של משללה היא היחידה מכל האחים ובני זוגם אשר עדיין בחיים.
גם כל אחיי סבי עלו לארץ בין שנות ה-60 לשנות ה-70.
סבי וסבתי היו בני דודים, אמהותיהם היו אחיות.
עקב כך שסבתא רבא מצד סבתא הייתה עיוורת מגיל צעיר, סבתא רבא וסבא רבא מצד סבא גדלו אותה.
כך מגיל צעיר הו סבי וסבתי מיועדים להינשא, סבא וסבתא נישאו כאשר סבתא הייתה צעירה מאוד- בגיל 13. את מתנת האירוסין הראשונה שסבתי קיבלה מסבי (כאשר הייתה בת 9) הייתה בובה.
את בנם הבכור ילדה סבתי כאשר הייתה בת 14 בסה"כ ואחריו, במשך השנים נולדו להם עוד 4 בנים ו4 בנות. המפוזרים כרגע בכל רחבי העולם.
הם חיו יחד 45 שנות כבוד ואהבה רבה.
אמי מספרת שזכור לה שתמיד סבי היה מכנה את סבתי כ"המלכה שלי".
סבא נפטר בגיל 61 , כאשר סבתי הייתה בת 53, ואת שארית חייה, כ-33 שנה נשארה אוהבת נאמנה ועם זיכרונות בלבד, היא המשיכה לגדל במסירות רבה את ילדיהם, נכדיהם, ונניהם עד שנפטרה, במרץ השנה, היא השאירה אחריה 8 ילדים, 19 נכדים ו-11 נינים שבעזרת השם ימשיכו להתרבות עם השנים, בנוסף השאירה אחריה הרבה זיכרונות טובים וגעגועים אין סוף.
אמי מספרת שבזכות היותה בת הזקונים ולפניה היו הרבה אחים, זכתה אמי להמון עזרה מצד אחיה כמו שהוריה נתנו לה- אמי אומרת שהיו לה מעיין כמה אמהות ואבות.
למרות שאין אנו משפחה דתית כל ערב שיש וערבי החגים היו סועדים כ המשפחה הגדולה והמורחבת כולל בני הזוג ומברכים בבית אביה.את מנהג זה אנו עושים עד היום.
אודות משפחתי מצד אבי
אודות המשפחה מצד אבא:
מוצא משפחת אבי הוא מטהרן שבאיראן.
מקורו ופירושו של שם משפחתו של אבי- גסרי הוא כינוי שייכות למילה גסר (בפרסית: ארמון)
פירוש נוסף הוא שסבא של סבי היה סוחר, אשר גר בהמדאן – עיר מולדתו והיה סוחר בין שתי הערים גסר- אל-דשט (בפרסית: ארמון השדה) וגסר-אל-שירין (בפרסית:הארמון המתוק).
בגלל עבודתו היה צריך סבא של סבי לנסוע בין שתי הערים הרבה פעמים,לכן אנשים רבים כינו אותו בשם גסרי (ארמוני) משום ששתי הערים בהן סחר התחילו במילה גסר (ארמון).
אבי אינו זכה לראות את הסבים שלו ויודע עליהם רק מסיפורי סבותיו.
משפחת גסרי:סבי נולד נולד בהמדאן (הידועה גם כ"שושן הבירה"),במשפחה בת 3 בנים ובת לאם מרים ולאב מנחם.
ראשונה נולדה טוראן ז"ל, שני נולד סבי חביב (רבי), שלישי נולד אליאס (אליהו),והרביעי,האחרון נולד נוסראט.
כל משפחתו עברה מהמדאן לטהרן בכדי לחפש עבודה ופרנסה מכיוון שהיו יהודים היה להם קשה למצוא עבודה.
בשנות החמישים עלתה טוראן ז"ל ארצה יחד עם בעלה דוד ז"ל ו-5 ילדיה, כיום הם גרים בכפר סבא,
בזמן המהפכה אליאס (אליהו) עלה ארצה יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, כיום הם גרים בראשון לציון.
כיום נוסראט גר בארה"ב מאז המהפכה בפרס, הוא רופא שינים וארבעת ילדיו גם רופאים.
סבי רבי גר עד היום בטהרן, עד לפני כמה שנים היה סוחר צעצועים אך כיום הוא פנסיונר.
אבי מספר שסבא של סבתו היה שומר הקבר של אסתר ומרדכי בשושן הבירה (המדאן),
מספרים לצד קיברה של אסתר היה מונח הכתר שלה אך סבא של סבתו לא זכה לראות את הכתר , משערים שהשומר שהיה לפני סבא של סבתו מכר אותו/ עבדו עליו וגנבו אותו. כיום איש אינו יודע היכן מיקומו של הכתר.
משפחת סופר:
לסבתא רבא חורשיד וסבא רבא נולדו 4 בנות, ראשונה נולדה נוסראט, שנייה נולדה ג'באהר,שלישית נולדה סבתי הומה (מרים), והרביעית,האחרונה נולדה פאראנג.
כל משפחתם גרו בקאשאן, קאשאן ידועה בשטיחיה, לכן סבתי ואחיותיה ידעו לארוג שטיחים מגיל צעיר.
סבא של סבתי היה הרופא הכי מפורסם בקאשאן ולו קראו חאכים יחיה (פירוש שמו בעברית הוא:רופא),בגלל האנטישמיות אשר הייתה בקאשאן חלק ממשפחתה נהיו בהאיים וחלק נשארו יהודים וברחו לטהרן.
לנוסארט ובעלה שעבאן (שמעון) נולדו 3 בנות ושני בנים, נוסארט, שתי בנותיה ובנה נשארו בטהרן- כל ילדיהם נשואים באושר,אחת מבנותיה גרה בכפר סבא והיא עצמה סבתא, אנו בקשר טוב מאוד איתה.
אחת מבניה גר בארה"ב, נשוי עם שני ילדים.
לג'באהר ובעלה אברהם ז"ל נולדו 7 בנים ובת , כל משפחתה חוץ משני בניה אשר נשארו בטהרן גרה כיום בארה"ב.
לפאראנג ובעלה יעקוב נולדו 2 בנים ו2 בנות.כל ילדיהם נשואים באושר וכל משפחתה גרה כיום בארה"ב.
בין סבי וסבתי שידכו כאשר סבתי הייתה בת 17 וסבי היה בן 25, סבתי כיום בת 72 וסבי בן 80.
כיום הם נשואים 55 שנה של כבוד ואהבה רבה,להם נולדו 3 בנים ו3 בנות.
הראשון נולד אבי פריידון הנשוי לאמי סימה ולהם שלושה בנות-יסמין, נטע ואני דורין.- כיום גר בישראל, ועובד כמנהל בחנות מחשבים
השני נולד פראמרז הנשוי למוג'גאן ולהם בן ובת- כיום גר בטהרן,והוא עובד כסוחר צעצועים
השלישית נולדה פארה הנשואה לבהמאן ולהם שני בנים- כיום הם גרים בארה"ב,
הרביעי נולד פריבורז ז"ל,
והאחרונות נולדו התאומות, פרשטה כיום נשואה להרברט ולהם בן ובת- כיום גרה בטהרן.
ופארנוש הנשואה לראובן ולהם שתי בנות- כיום היא גרה בטהרן.
מוצא משפחת אבי הוא מטהרן שבאיראן.
מקורו ופירושו של שם משפחתו של אבי- גסרי הוא כינוי שייכות למילה גסר (בפרסית: ארמון)
פירוש נוסף הוא שסבא של סבי היה סוחר, אשר גר בהמדאן – עיר מולדתו והיה סוחר בין שתי הערים גסר- אל-דשט (בפרסית: ארמון השדה) וגסר-אל-שירין (בפרסית:הארמון המתוק).
בגלל עבודתו היה צריך סבא של סבי לנסוע בין שתי הערים הרבה פעמים,לכן אנשים רבים כינו אותו בשם גסרי (ארמוני) משום ששתי הערים בהן סחר התחילו במילה גסר (ארמון).
אבי אינו זכה לראות את הסבים שלו ויודע עליהם רק מסיפורי סבותיו.
משפחת גסרי:סבי נולד נולד בהמדאן (הידועה גם כ"שושן הבירה"),במשפחה בת 3 בנים ובת לאם מרים ולאב מנחם.
ראשונה נולדה טוראן ז"ל, שני נולד סבי חביב (רבי), שלישי נולד אליאס (אליהו),והרביעי,האחרון נולד נוסראט.
כל משפחתו עברה מהמדאן לטהרן בכדי לחפש עבודה ופרנסה מכיוון שהיו יהודים היה להם קשה למצוא עבודה.
בשנות החמישים עלתה טוראן ז"ל ארצה יחד עם בעלה דוד ז"ל ו-5 ילדיה, כיום הם גרים בכפר סבא,
בזמן המהפכה אליאס (אליהו) עלה ארצה יחד עם אשתו ושלושת ילדיו, כיום הם גרים בראשון לציון.
כיום נוסראט גר בארה"ב מאז המהפכה בפרס, הוא רופא שינים וארבעת ילדיו גם רופאים.
סבי רבי גר עד היום בטהרן, עד לפני כמה שנים היה סוחר צעצועים אך כיום הוא פנסיונר.
אבי מספר שסבא של סבתו היה שומר הקבר של אסתר ומרדכי בשושן הבירה (המדאן),
מספרים לצד קיברה של אסתר היה מונח הכתר שלה אך סבא של סבתו לא זכה לראות את הכתר , משערים שהשומר שהיה לפני סבא של סבתו מכר אותו/ עבדו עליו וגנבו אותו. כיום איש אינו יודע היכן מיקומו של הכתר.
משפחת סופר:
לסבתא רבא חורשיד וסבא רבא נולדו 4 בנות, ראשונה נולדה נוסראט, שנייה נולדה ג'באהר,שלישית נולדה סבתי הומה (מרים), והרביעית,האחרונה נולדה פאראנג.
כל משפחתם גרו בקאשאן, קאשאן ידועה בשטיחיה, לכן סבתי ואחיותיה ידעו לארוג שטיחים מגיל צעיר.
סבא של סבתי היה הרופא הכי מפורסם בקאשאן ולו קראו חאכים יחיה (פירוש שמו בעברית הוא:רופא),בגלל האנטישמיות אשר הייתה בקאשאן חלק ממשפחתה נהיו בהאיים וחלק נשארו יהודים וברחו לטהרן.
לנוסארט ובעלה שעבאן (שמעון) נולדו 3 בנות ושני בנים, נוסארט, שתי בנותיה ובנה נשארו בטהרן- כל ילדיהם נשואים באושר,אחת מבנותיה גרה בכפר סבא והיא עצמה סבתא, אנו בקשר טוב מאוד איתה.
אחת מבניה גר בארה"ב, נשוי עם שני ילדים.
לג'באהר ובעלה אברהם ז"ל נולדו 7 בנים ובת , כל משפחתה חוץ משני בניה אשר נשארו בטהרן גרה כיום בארה"ב.
לפאראנג ובעלה יעקוב נולדו 2 בנים ו2 בנות.כל ילדיהם נשואים באושר וכל משפחתה גרה כיום בארה"ב.
בין סבי וסבתי שידכו כאשר סבתי הייתה בת 17 וסבי היה בן 25, סבתי כיום בת 72 וסבי בן 80.
כיום הם נשואים 55 שנה של כבוד ואהבה רבה,להם נולדו 3 בנים ו3 בנות.
הראשון נולד אבי פריידון הנשוי לאמי סימה ולהם שלושה בנות-יסמין, נטע ואני דורין.- כיום גר בישראל, ועובד כמנהל בחנות מחשבים
השני נולד פראמרז הנשוי למוג'גאן ולהם בן ובת- כיום גר בטהרן,והוא עובד כסוחר צעצועים
השלישית נולדה פארה הנשואה לבהמאן ולהם שני בנים- כיום הם גרים בארה"ב,
הרביעי נולד פריבורז ז"ל,
והאחרונות נולדו התאומות, פרשטה כיום נשואה להרברט ולהם בן ובת- כיום גרה בטהרן.
ופארנוש הנשואה לראובן ולהם שתי בנות- כיום היא גרה בטהרן.
תמונה של משפחתי מצד אבי
יהודי איראן
היהודים חיו באיראן מאז ימי כורש והגיעו לעמדות חשובות בממלכה.
מצבם הורע בימי ממלכת הסנסינים (הוקמה בשנת 227 לספירה והתקיימה 400 שנה) הקנאים לדת זרטוסטרא.
בין היתר נאסר טקס הקבורה על היהודים.
בימי המלך פירוז הוצאו מחצית יהודי איספהן להורג, ראש-הגולה נתלה ורבבות ילדי יהודים נקרעו מידי הוריהם ונמסרו לחינוך לידי ה"אמגושים" (כוהני האש).
מצב היהודים הוטב עם השתלטות האיסלאם במדינה. לתקופת פריחה זו בא הקץ כי הכיבוש של טימון-לן העריץ. גם לאחר מכן לא שפר מצב היהודים.
המלכם השיעים גילו קנאות רבה לדתם ורדפו באף את כל הכופרים.
יהודי המדן אולצו להמיר את דתם ועד היום מצויים שם צאצאי אנוסים שמנהיגי יהודים לא נשתמרו ביניהם.
כיום מונים יהודי איראן כ- 80,000 נפש ויותר וזוהי הקהילה היהודית הגדולה ביותר באסיה (לאחר ישראל), הריכוז הגדול ביותר הוא בטהרן (40,000 נפש).
השאח ריזה ביטל את כל ההגבלות על היהודים והעניק להם שוויון זכויות. המצב הכלכלי של רובם אינו טוב יותר מזה של עניי הארץ המוסלמים והם נזקקים לעזרת מוסדות צדקה יהודים.
אגודת "כל ישראל חברים" מקיימת באיראן רשת של בתי-ספר ובתי-אולפנה מקצועיים, אך אין היא מקפה את כל הילדים. איראן הכירה בישראל הכרה דו פקטו כבר ב-1949, אך בלחץ מדינות-ערב החזירה את הקונסול הכללי שלה מתל- אביא, כי אם לא ביטלה את הכרתה.
כעת לאקיים כל כך שיתוף פעולה בין איראן לישראל ואני מקווה שמצב זה ישתנה.
מצבם הורע בימי ממלכת הסנסינים (הוקמה בשנת 227 לספירה והתקיימה 400 שנה) הקנאים לדת זרטוסטרא.
בין היתר נאסר טקס הקבורה על היהודים.
בימי המלך פירוז הוצאו מחצית יהודי איספהן להורג, ראש-הגולה נתלה ורבבות ילדי יהודים נקרעו מידי הוריהם ונמסרו לחינוך לידי ה"אמגושים" (כוהני האש).
מצב היהודים הוטב עם השתלטות האיסלאם במדינה. לתקופת פריחה זו בא הקץ כי הכיבוש של טימון-לן העריץ. גם לאחר מכן לא שפר מצב היהודים.
המלכם השיעים גילו קנאות רבה לדתם ורדפו באף את כל הכופרים.
יהודי המדן אולצו להמיר את דתם ועד היום מצויים שם צאצאי אנוסים שמנהיגי יהודים לא נשתמרו ביניהם.
כיום מונים יהודי איראן כ- 80,000 נפש ויותר וזוהי הקהילה היהודית הגדולה ביותר באסיה (לאחר ישראל), הריכוז הגדול ביותר הוא בטהרן (40,000 נפש).
השאח ריזה ביטל את כל ההגבלות על היהודים והעניק להם שוויון זכויות. המצב הכלכלי של רובם אינו טוב יותר מזה של עניי הארץ המוסלמים והם נזקקים לעזרת מוסדות צדקה יהודים.
אגודת "כל ישראל חברים" מקיימת באיראן רשת של בתי-ספר ובתי-אולפנה מקצועיים, אך אין היא מקפה את כל הילדים. איראן הכירה בישראל הכרה דו פקטו כבר ב-1949, אך בלחץ מדינות-ערב החזירה את הקונסול הכללי שלה מתל- אביא, כי אם לא ביטלה את הכרתה.
כעת לאקיים כל כך שיתוף פעולה בין איראן לישראל ואני מקווה שמצב זה ישתנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה