הרצל נווה

בחרתי להרחיב על דודי הרצל נווה משום שהוא דמות מאוד מרכזית בחיי.

הרצל הינו האח הגדול של אמי.

הוא נולד בשירז שבאיראן ב1947, שם נולדו גם שאר אחיו ואחיותיו.

שמו הפרטי של דודי באיראן היה ג'משיד, לאחר מכן שינה את שמו להרצל (היו לו עוד שמות ;ניסן, משה) מסיבה ציונית.

שם משפחתו היה כהן- אור והם מאוד סבלו ממנו ולאחר מכן החליפו אתו לנוזר (שפירושו הוא:זהב חדש, טהור) מטעמי אנטישמיות.

העיר שיראז- בה נולד הרצל

שיראז (בפרסית: شیراز) היא עיר בדרום- מערב איראן, שממוקמת למרגלות הרי הזנגרוס.
העיר מוזכרת בלוחות חמר מעילם, שמתוארים לשנת 2000 לפנה"ס בקירוב.

לאורך ההיסטוריה הייתה העיר מרכז מסחר אזורי, והיא שישמשה מספר פעמים כבירה ראשית או כבירה מחוזית.
בשנים 1781-1750, בתקופת שושלת זאנד, היא שימשה כבירתה של פרס.

כלכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן,פירות הדר , כותנה ואורז בסביבתה.
העיר מפורסת בזכות הגנים המרובים שבה ובזכות עצי הפרי הפזורים בה.
כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים,היין והפרחים".

מפת חיי הרצל נווה

כדי לראות מידע על הנקודות המצויינות יש ללחוץ עליהן, חלק מהנקודות יצאו אחת על השנייה ולכן מומלץ להתקרב על ידי לחיצה על החצים וה"פלוס" הכתובים בקצה השמאלי העליון של המפה.
View Larger Map

סיפור חיי הרצל - לפני העלייה לארץ

הרצל נולד בשנת 1947,בשיראז שבאיראן, למשפחת כהן- אור/ נוזר, לאב שגיא ז"ל שהיה פועל בניין ,לאחר הרבה שנות ותק הפך אביו לקבלן בניין ומאחוריו עומדים הרבה פרויקטים פרטיים וציבוריים בעיר שיראז,אנשים שעבדו איתו היו לרוב קרובי משפחתו אך עבדו איתו גם פועלים מוסלמים. ולאם אושרת ז"ל אשר הייתה עקרת בית.

הרצל היה הבן החמישי מבין אחיו ואחיותיו,
האח הבכור הוא מנוצ'ר (מנשה)- כיום גר בלוס-אנג'לס, ועובד במעבדה רפואית.
השני נולד איראג'- נישאר בעיר מולדתו, שיראז שבאיראן, והוא פנסיונר.
השלישי נולד דני- כיום גר בלוס-אנג'לס, ועובד במוסך למיזוג מכוניות.
הרביעית נולדה שקו ז"ל.
החמישי נולד הרצל-כיום גר בישראל, בקיבוץ כרמיה, ומנהל את חנות המפעל של הקיבוץ(שמיכות כרמיה)
השישית נולדה ניקו- כיום גרה במיאמי,ועובדת כקוסמטיקאית בקליניקה משלה.
השביעי נולד בארם (בנימין)-כיום גר בישראל, בכפר-סבא, ועובד בעיריית כפר סבא.
השמינית נולדה אמינה (איימי)- כיום היא גרה בישראל, בהוד השרון, ועובדת כקוסמטיקאית בקליניקה משלה.
ותשיעית, האחרונה נולדה אמי סימה- כיום גרה בישראל, בהרצליה, ועובדת כגננת בגן ילדים.

דודי לא הלך לגן, במקום הגן היה "חדר"- כינסו את כל הילדים הקטנים ( כל הילדים שהיו קטנים כדי ללמוד בבית הספר) בבית הכנסת ושם לימדו אותם תפילות עד גיל בית הספר.
לאחר מכן למד בבית ספר מוסלמי ולכן לא למד בימי שיש אך למד בשבתות.

בערך בגיל 9 הצטרף עם חבריו לתנועת הנוער הנקראת " השומר הצעיר",
ומשם לאט לאט התגבשה ההחלטה לעלות לארץ ישראל.
בפעם הראשונה שהרצל סיפר לאביו שהוא רוצה לעלות ארצה , אביו כעס מאוד ואמר שאין שום סיכוי לכך.

לקח לדודי הרבה זמן לשכנע את אביו, אמו השתכנעה בשלב מוקדם יותר.

בגיל 12, שנה לפני עליית דודי לארץ נולדה אחותו התשיעית, אמי - סימה.
אליה היה קשור יותר מכל.
כאשר היא נולדה דודי עזר מאוד לאמו.
בזמן ההוא בית החולים שבו שהתה אמו לא אפשר להיכנס אליו ולצאת ממנו.
לאביו ואחיו לא נתנו להיכנס, אך רק הרצל – ילד בן 12 היה נכנס ויוצא מתי שרק היה רוצה!
אף אחד לא ידע איך השומר נותן לו להיכנס.
מאוחר יותר סיפר למשפחתו שהיה לוקח את אופניו ונוסע מחוץ לעיר עד לכפר בדואי ששם היו נותנים לו חלב טרי וחם הישר מעטיני הפרה, לאחר מכן היה נוסע לבית החולים, לוחץ יד לשומר, ובלחיצת היד הזו היה מעביר לו כסף וכך השומר נתן לו להיכנס.
דודי בילה בסך הכל שנה עם אחותו הקטנה – אמי,
ואליה היה הכי קשור, וגם ממנה היה לו הכי קשה להיפרד.

בפעם הראשונה שאמי ראתה את דודי לאחר עזיבתו הייתה כאשר באה לבקר אותו בישראל יחד עם אמה ואביה לרגל חתונתו.

אמי אינה זכרה אותו מכיוון שעזב אותה בגיל שנה ובחינתה זו הפעם הראשונה שהם נפגשו.

(בתמונה משמאל:אמי-סימה בימיה הראשונים)

טקסט מעוצב

בטקסט המעוצב הבא כתבתי מילים הקשורות לחייו של הרצל נווה מכל מיני נושאים ושנים:

לאחר העלייה ארצה

הרצל עלה לארץ בשנת 1962, בערך בגיל 13- כיתה ח'.

בהגעתו ארצה, נאלץ לעבור כל מיני הכנות כמו לימוד עברית שנערכו בערך שנה.

הרצל קלט את השפה העברית במהרה - בערך לאחר חצי שנה ידע אותה במלואה.

כאשר גמר את שנת ההכנות, הלך ללמוד בכפר הנוער "בן שמן", ומשם הלך לבית הספר החלקאי "כנות".

ב-1967, כאשר גמר את בית הספר התיכון , הלך לשרת בצה"ל, והצטרף לגרעין נח"ל (נוער חלוצי לוחם) השייך לקיבוץ ניר- עם.

במהלך שירותו הצבאי הכיר את שושנה (שוש);

"את שוש הכרתי במקרה בטרמפידה בצומת אשדוד, כשנינו היינו חיילים סדירים. אז אני שרתתי בסיני ושוש הייתה במחלקת מחשוב בשלישות ברמת גן. השנה 1969 חודש מאי, ושוש קיבלה חופשה מיוחדת מהצבא לנסוע הביתה, לאשקלון כדי להביא ציוד אישי ואני הייתי בדרך לקיבוץ ניר-עם וכך נפגשנו." במהלך הנסיעה בטמרפ המשותף שוש נתנה לי את מספר הטלפון של ביתה על קופסת סיגריות וכך נוצר הקשר בינינו" כעבור 4 שנים הרצל ושוש התחתנו, נולדו להם שני ילדים, בת ובן, הראשון נולד עוזי ולאחר 5 שנים נולדה בתם ערבה. עוזי התחתן עם חן ולהם נולדו שני בנים,להב ,ותם. וערבה התחתנה עם ארז ולהם גם כן נולדו שני ילדים,בן ובת, אלון ורותם.

עבודתו הראשונה

בשנת 1973 סיים הרצל את לימודיו בתחום הנדסאות מכונות והתקבל לעבודה במפעל.
אז היה ממוקם המפעל באשקלון ושמו היה "יובל גד".
"יובל גד" היה מפעל שעסק ביציקה ובניה של בתים טרומיים וכן מבני ציבור.
הבתים בשטח נבנו על ידי קירות טרומיים שהוכנו במפעל והובלו לשטח בניה להרכבה.
תפיק הרצל היה אז לתכנן את תבניות היציקה של הקירות במפעל בהתאם לנתונים שקיבל ממהנדסי בניין ומאדריכלים.
היום מפעל זה אינו קיים בצורתו המקורית,משום שהמפעל הופרט ועבר לידיים פרטיות ומאז הוא עוסק ביציקת עמודי חשמל מבטון.